פסק-דין בתיק ת"א 1107-03

      הרקע והמחלוקת

1.      ביום 13.9.02 הובא התובע לבית החולים ברזילי כאשר הוא סובל מחבלה משמעותית בשוק הימין. התובע טוען כי מקור חבלה זו בתאונת דרכים שאירעה באותו יום. הנתבעת חולקת על גרסה זו ומעלה חשד כבד כי מדובר בחבלה הנובעת מקטטה.

2.      יוקדם ויוער כי תיק זה ישן מאוד, בן שמונה שנים. הוא עבר תחת ידיהם של ארבעה שופטים, התקיימו בו עשרה דיונים בבית משפט זה ועוד הליכי ערעור ברשות, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. זאת, עקב בקשות מבקשות שונות למינוי מומחים ודחיות שנגרמו עקב אי התייצבות עדים.

3.      עתה, לאחר שניתנו לצדדים כל ההזדמנויות הראויות לזמן את עדיהם, הגיע השלב להתכנס עם חומר הראיות שיש בתיק, ללא העדים שכל צד קיווה להביא ולא הצליח. יש לבחון אם הצליח התובע, כמצב התיק עתה, להוכיח את טענתו מעבר למאזן ההסתברות. כפי שיפורט בהמשך, לאחר עיון, אין מנוס מן המסקנה כי גרסתו של התובע כורסמה עד דק.

גרסת התובע בתצהירו

4.      על פי תצהירו של התובע, הוא נסע ביום 13.9.02 בשעה 11:30 או בסמוך לכך במכוניתו ברח' המרכבה באשקלון, הגיע לצומת והתכוון לפנות ימינה לרחוב צה"ל. התובע עצר לתת זכות קדימה למכוניות שהיו בצומת. בעודו עומד, הרגיש מכה חזקה מאחור. לדבריו, הוא הועף קדימה אל ההגה ואל לוח השעונים, קיבל מכה חזקה ברגלו הימנית ובמבט לאחור הבחין בטנדר אשר פגע בו.

5.      התובע ממשיך ומצהיר, כי אל רכבו הגיע נהג הטנדר בשם דרור אלל. זה תפס אותו מהחולצה והחל לצעוק עליו "למה אתה לא נוסע?" תוך שהוא מנבל את פיו. התובע מספר כי ניסה לצאת מהרכב ואז הרגיש כאב חד וחזק ברגלו. הוא ביקש מנהג הטנדר לעזוב אותו ולהזמין אמבולנס. נהג הטנדר הבחין ברגלו הפצועה של התובע, עלה על מכוניתו ונסע מן המקום.

6.      עוד טוען התובע, כי עוברים ושבים שהיו במקום דחפו את רכבו לצד הכביש, ולאחר מספר דקות הגיע אמבולנס אשר פינה אותו לבית החולים וכן הגיעה ניידת משטרה. מתברר כי בשוק הימין נגרמו שני שברים, שבר ספירלי בטיביה דיסטלית וכן שבר בפיבולה פרוקסימלית.

נסיבות וראיות נוספות

7.      ב"כ התובע טוען, כי העובדה שמדובר בשני שברים כאשר אחד מהם הוא ספירלי, מלמדת כי מדובר במכה בעוצמה רבה שאינה מתאימה לקטטה ויכלה להיגרם רק בתאונת דרכים. טענה זו אינה נסמכת על חוות דעת מומחה, והיא דורשת סברה שאינה בידיעה שיפוטית אלא מצריכה עדות מומחה. בהעדר עדות כזו הטענה נדחית על הסף.

8.      בתיק הוגשו ראיות שונות אשר באי כוח הצדדים חלוקים ביניהם אם הם מחזקים את גרסת התובע או סותרים את גרסתו. ייאמר כבר עתה. כי מבט על מכלול הראיות מקשה מאוד על קבלת גרסת התובע ויש לקבוע כי, בחקירה הנגדית, התובע לא הצליח בשום אופן לתת הסברים מניחים את הדעת לתמיהות הרבות אודות גרסתו.

9.      יש להקדים ולהעיר, כי בהסכמת הצדדים תיק החקירה של המשטרה, הוגש במלואו כראייה (עמ' 16 לפרו' מיום 15.11.07).

העדים מהזירה

10. ב"כ הנתבעת זימן למשפט את אותו אחר בשם דרור אלל. זה הוזמן ולא התייצב מספר פעמים. ניתנו דחיות ואף הוצא צו הבאה. לאחר שהתרשמתי כי הנתבעת אינה שוקדת במידה הראויה לוודא את התייצבות העד, או לכל הפחות לוודא כי המשטרה מבצעת בפועל את צו ההבאה, לא הענקתי לנתבעת דחיות נוספות. בהעדרו, איני מוצא מקום להתייחס לתצהירו או לאמרות אחרות שנרשמו מפיו, בהיותם, עתה, עדות שמיעה, או לפחות עדות בכתב שלא "נחקרה עדותו בבית דין". יחד עם זאת, כמפורט להלן, למרות היעדרותו של העד הראשי מטעמה, הצליחה הנתבעת להתמודד היטב עם גרסת התובע ולהפריכה. 

11.  עד נוסף מטעם ההגנה היה הפרמדיק, שי חמו, אשר הגיע למקום האירוע (עדותו מתחילה בעמ' 25 לפרוטוקול הנ"ל). ע"פ הדו"ח נ/3 מסר הפרמדיק כי נרשם  שהתובע נפגע ב"קטטה". לדבריו, אם רשם שהאירוע הוא קטטה הרי שהדברים נאמרו לו על ידי התובע עצמו או על ידי אנשים בסביבה. עוד רשם הפרמדיק כי התובע היה בחנייה של "סלקום" באשקלון.

12. עד נוסף מטעם ההגנה אשר היה במקום האירוע, הוא השוטר נתן קסה (עדותו מתחילה בעמ' 34). לדבריו, הוא קיבל הודעה ברשת הקשר על קטטה ובהגיעו למקום מצא את התובע יושב בתוך הרכב. התובע מסר לו ששני אנשים הגיעו אליו. אחד מהם שבר לו את הרגל והם עזבו את המקום. הוא מסר את פרטי הרכב של הפוגעים. השוטר מסר כי הרכב של התובע לא היה בכביש ראשי, אלא בחנייה פנימית ליד "סלקום". הוא דאג לפינוי התובע מהמקום.

13. בחקירה הנגדית הבהיר השוטר כי אין זה סביר שהוא זה שאמר למד"א כי מדובר בקטטה. לדבריו, הוא לא בדק את הרכב שכן לא ידע שתעלה טענה כי מדובר בתאונת דרכים. מבחינתו מדובר היה בקטטה. הוא הבהיר כי התובע אמר לו שאחד משני הבחורים שבר לו את הרגל סמוך לקרסול. הוא לא רשם פרטים רבים שכן הוא אינו חוקר במקצועו, ומטרתו העיקרית הייתה להקדים לאתר החשודים בתקיפה.

14. שני עדים אלה יחד מעלים שתי קושיות חריפות על גרסתו של התובע. הקושיה הראשונה היא, ששניהם מעידים כי הרכב היה ממוקם במגרש חנייה ולא בכביש ראשי, בניגוד לגרסת התובע. עוד עולה מעדותם, כי נמסר להם "בזמן אמת"  ש מדובר בקטטה.

15. בהקשר אחרון זה, אפילו תמצי לומר שבעניין זה הפרמדיק הוטעה על ידי מאן דהו במקום, ורשם בטעות שמדובר בקטטה, לא ניתן לומר כך על השוטר. השוטר  מסר בצורה מפורשת, ברורה וחד-משמעית כי שמע את הדברים הנאמרים במו פיו של התובע. כך, שהוא מיד פנה לחפש חשודים מתוך הנחה שהוא הבין היטב ויש לו מידע מספיק לחיפוש החשודים.